הבושה של וויניפג - יום הזיכרון May 7th 2008
יורם המזרחי
מאמצים לשכנע את מוסדות הקהילה היהודית להקצות את אולם תאטרון ברני לטקס יום הזיכרון לחללי צ.ה.ל לא עלו יפה....האולם שם נערך בשנה שעברה טקס מרשים, שהעלה על נס גם זכר חללי מלחמה ממוצא קנדי, שוריין לצרכי התאטרון היהבודי, שהביא מחזה בעל קווים קומיים. עוד נמשכו כסדרם ' ולפי התכנית' ארועי קהילה אחרים, כשמעל לכל פעולות במסגרת קדושת מזבח ' השנור'
ובעוד 'השנוררים של וויניפג' עוסקים בשלהם זכרה מדינת ישראל 22.434 מבניה ובנותיה שנפלו חלל במערכות ישראל - מאז מלחמת השחרוחר ועד היום.
הביזיון מעורר שאלות רבות בתחום הזיקה האמיתית בין ' המדינה היהודית' לתפוצה בקנדה ובפרט במערבה..
הבזיון הוא ,לדעת הכותב, גם ביזיונה של הקהילה הישראלית שרובה קבלה בשוויון נפש ההחלטה לא לערוך טקס יום זיכרון אלא להסתפק ' בכאילו' במסגרת חגיגת יום העצמות.... אלה ואחרים, מבטיחים ' שבשנה הבא יהיה טוב'....
המעניין הוא, אולי כאנקדוטה, או כהשוואה מכאיבה, שהקהילה הערבית ובעיקר הפלסתינאית של וויניפג נערכה ' ליום הנכבה' בו מזכירים את ' השואה הפלסתינאית' ובמקביל לארועי היום בישראל, שם הפגינו אלפי אזרחים ערבים בזכות...אש"פ ולזכר חללי 1948, נערכו ארועים דומים גם במערב קנדה....'השנור' הפלסתיני נדחה חל 24 שעות, אולי מפני 'שבני הדוד יודעים הייטב מה חשוב ממה. אצלהם אין הפסקה בצמאבק הלאומי והתוצאה ניכרת כמעט בכל מקום שם מתגוררים ערבים.
ישראלים קנדים, שזכר קרוביהם, ידידיהם ואחרים שנפלו במערכה, הדליקו נר זיכרון, שבער בצנעת ביתם, נר גלמוד שלו היה בשר ודם כי אז היה אפשר לשמוע בכיו, תוצאת כאב נורא וצער שאין לו סוף.... כך נרות גלמודים מול קהילה שאננה, העוסקת במלאכת השנור הקדוש ובבולמןס 'ההתרמות' השונות והמשונות אבדה את הכוון והמצפון.....ץ בושה!
אומרים לי שלפני פתיחת חגיגוןת יום העצמאות נדחס טקס זכרון קצר צר. מישהו סיפר לי עלך תקיעת שופר והבטיח ' זכרנו את החללים'... הצעתי לא לצהול.דבר לא יהיה כשר כחלופת יום הזיכרון, כך השבתי והוןספתי שבשנה הבאה אנסה לגייס כמה מהישראלים שבקהלנו, לנסות ולערוך טקס זכרון הכלכתו.טקס ישראלי, שכן נראה שבמציאות היום יום של וויניפג יש להבחין ,לצערי, בין יהוןדי לישראלי....זו המציאות ואתה יש להמשיך ולהתקיים כישראלים בגולה...אחרי הכל זה מה יש...
